מונחים הנשמרים בלשונם

מילון מונחים

אוצר המילים הקדוש והמקצועי נשמר כמות שהוא ואינו משוטח לתרגומים מקורבים. כל מונח מבואר בהופעתו הראשונה.

אור חוזראוֹר חוֹזֵר

העלייה הנוצרת ממקבל שהשיב — המשלימה את המעגל שהאור הישר לבדו משאיר פתוח.

מופיע בפרקיםחנוך ויתרונו של המקבלהכתר שאינו מנתק את הראשהאור החוזר של חיי אדםסוד התפילה

אור ישראוֹר יָשָׁר

האור היורד מן המקור אל המקבל.

מופיע בפרקיםהאור החוזר של חיי אדם

אור מקיףאוֹר מַקִּיף

אור המקיף כלי שהוא גדול ממנו, במקום להיות מוכל בתוכו.

מופיע בפרקיםהכתר שאינו מנתק את הראש

אחראַחֵר

השם שניתן לאלישע בן אבויה לאחר שסר מדרכו. מעשה עלייתו בתלמוד נותן את אזהרתה של המסורת עצמה מפני הסקת שתי רשויות מגדולתו של מטטרון.

מופיע בפרקיםאחר והעלייה המזויפתסכנת ההיסחפות אחרי חנוךעד לעולם ועד

באתי לגניבָּאתִי לְגַנִּי

המאמר הקשור בשליחות הדור השביעי להמשיך את השכינה למטה אל העולם הנמוך ביותר.

מופיע בפרקיםהדור השביעי ומה שבא לאחר ההשלמה

ביטולבִּיטּוּל

ביטול היש — ומדויק יותר, ויתור על התביעה להיות מקור עצמאי. לא מחיקת העצמי אלא רוקנו מבעלות שווא.

מופיע בפרקיםהצדיק שעדיין היה יכול ליפולהאש אינה העיקרמטטרון כמי שמקבלהעבד שבידו המפתחות

גוףגּוּף

בטענת המאמר, לא המכשול לקדושה אלא יעדה.

גילוייםגִּילּוּיִים

התגלויות. הצד שכנגד העצמות: מה שמתגלה, שאינו זהה לעולם עם המגלה.

מופיע בפרקיםהסוד האחרון

דור השביעידּוֹר הַשְּׁבִיעִי

הדור המופקד על השלמת תנועה כלפי מטה ולא על השגת עלייה גבוהה יותר.

מופיע בפרקיםהדור השביעי ומה שבא לאחר ההשלמהאם יש שמיני

דירה בתחתוניםדִּירָה בְּתַחְתּוֹנִים

תכלית הבריאה בתורת החסידות: לא שהעולם יעלה, אלא שהמקום הנמוך ביותר ייעשה בית.

מופיע בפרקיםמדוע היה חנוך מוכרח לעזובגופו של חנוך והגוף שלעתידמ״קח אותי״ אל ״שכון כאן״השמיני כתרבות מקבלת

הוי״ההֲוָיָ״ה

הכינוי המקובל בכתיבה החסידית לשם בן ארבע אותיות, המונע את הגייתו ואת שימושו כקישוט.

מופיע בפרקים״כי שמי בקרבו״ההוי״ה התחתונהמטטרון ומלכותהוי״ה הקטן כתורת ביטול

הוי״ה הקטןהֲוָיָ״ה הַקָּטָן

תואר מן הקבלה המאוחרת המציין לבוש שדרכו ההנהגה נמסרת לסדרים תחתונים. נקרא כאן תמיד מתוך ביטול ומתוך ההבחנה שבין בורא לנברא.

מופיע בפרקים״כי שמי בקרבו״ההוי״ה התחתונההוי״ה הקטן כתורת ביטולתורה למנהיגים

היכלותהֵיכָלוֹת

אסופה של ספרות מיסטית יהודית קדומה המתארת עלייה דרך היכלות עליונים, ובה מזוהה חנוך עם מטטרון במפורש.

מופיע בפרקיםפתח דבר — ארבע מילים שאינן נסגרותהצדיק שעדיין היה יכול ליפולהאש אינה העיקרחנוך אינו נמלט מן התורה

ואיננווְאֵינֶנּוּ

הביטוי הבא במקום פזמון המיתה הצפוי, ונקרא כאן גם כהעלם וגם כהתרככות המרכז הנפרד.

מופיע בפרקיםסוד ״ואיננו״״ואיננו״

חינוךחִינּוּךְ

חינוך, חנוכה, עיצוב. לא הכנסת ידיעה אלא עיצובו של אדם עד שנתיב נעשה בר־מגורים מבפנים.

מופיע בפרקיםהמהלך השביעיהנערמה יכול השמיני ללמוד מן השביעי הראשון

חנוךחֲנוֹךְ

הדור השביעי מאדם. התורה מספרת שהתהלך את האלקים ונלקח, בלי הפזמון ״וימת״ החותם כל חיים אחרים בבראשית ה׳. שמו חולק שורש עם חינוך, עיצוב.

מופיע בפרקיםפתח דבר — ארבע מילים שאינן נסגרותהמלאך היודע מהו להיות אדםאדם יורד; חנוך שבחנוך הממתין על הסף

חסידותחֲסִידוּת

תורת החסידות, ובייחוד משמעת חב״ד להביא את המושגים הגבוהים ביותר לצורה המשנה את המתבונן בהם.

מופיע בפרקים״כי שמי בקרבו״מדוע היה חנוך מוכרח לעזובהכתר שאינו מנתק את הראשהדור השביעי ומה שבא לאחר ההשלמה

כליםכֵּלִים

העתיד המדומיין כאן אינו עולם בלא כלים אלא עולם שכליו נעשו שקופים לתכליתם.

מופיע בפרקיםהעתיד אינו עולם בלא כלים

כתרכֶּתֶר

אור מקיף השוכן מעל הראש בלי שנוצר ממנו — ובעיקר, בלי שהוא מנתק את עצמו ממנו.

מופיע בפרקיםהכתר שאינו מנתק את הראש

לבושלְבוּשׁ

מה שעושה את האור נסבל למקבל בלי להיות מקורו. הלובש אינו הלבוש.

מופיע בפרקיםההוי״ה התחתונה

לית לה מגרמה כלוםלֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם

תיאור מלכות בזוהר — ובעיון זה, התנאי המאפשר קבלה גמורה.

מופיע בפרקיםמטטרון ומלכות

מטטרוןמֶטַטְרוֹן

הזהות השמימית שספרות ההיכלות מייחסת לחנוך שנשתנה. נברא הנושא משרה נעלה — לעולם לא אלוה שני ולעולם לא נושא לתפילה.

מופיע בפרקיםהאש אינה העיקרחנוך אינו נמלט מן התורהמטטרון כמי שמקבלהעבד שבידו המפתחות

מידותמִידּוֹת

שבע המידות שבסדר הספירות, שמלכות משלימה אותן ועושה אותן ניתנות למסירה.

מופיע בפרקיםהמהלך השביעי

מלכותמַלְכוּת

הספירה העשירית והאחרונה, כוח הקבלה והדיבור שבסדר הספירות, והנקודה שממנה מתחיל עולם תחתון.

מופיע בפרקיםהמהלך השביעימטטרון כמי שמקבלהעבד שבידו המפתחותחנוך ויתרונו של המקבל

מקבלמְקַבֵּל

בעיון זה תפקיד פעיל: המקבל מוסיף צורה, מקום ותשובה למה שניתן לו.

מופיע בפרקיםחנוך ויתרונו של המקבל

מתן תורהמַתַּן תּוֹרָה

נתינת התורה בסיני, שלאחריה הקדושה נכנסת אל החומר על ידי מצוות ואינה מצריכה שהאדם הקדוש יילקח ממנו.

מופיע בפרקיםמדוע היה חנוך מוכרח לעזובמ״קח אותי״ אל ״שכון כאן״

נוקבאנוּקְבָא

הבחינה המקבלת שבמבנה הספירות. פנימיות, הכלה והכנסת אורחים ככוח ולא כהיעדר.

מופיע בפרקיםהאיכות הנקבית החבויה בשירותו של מטטרון

נערנַעַר

נער, ואף משרת. כשהוא מיוחס למטטרון הוא מציין כושר עיצוב וזמינות תמידית להישלח, ולא חוסר בגרות.

מופיע בפרקיםהנער

סופרסוֹפֵר

כותב סת״ם. משמעתו כולה נאמנות במסירה; סופר שמשפר את הנוסח החריבו.

מופיע בפרקיםהסופר הגדולהסופר הגדול בעידן הדיבור הגמור

עבודהעֲבוֹדָה

העבודה הפנימית שבשירות. המידות מתארות את ההיכל; העבודה אומרת מדוע ההיכל חשוב.

מופיע בפרקיםהצדיק שעדיין היה יכול ליפולהאש אינה העיקרהאור החוזר של חיי אדםגופו של חנוך והגוף שלעתיד

עצמותעַצְמוּת

האלוקות כפי שהיא בעצמה, נבדלת הבדלה מוחלטת מכל גילוי שלה, נעלה ככל שיהיה.

מופיע בפרקיםפתח דבר — ארבע מילים שאינן נסגרות״כי שמי בקרבו״ההוי״ה התחתונההסוד האחרון

פרדספַּרְדֵּס

הפרדס שנכנסו בו ארבעה חכמים במעשה התלמודי של העלייה, ורק אחד מהם יצא בשלום.

מופיע בפרקיםאחר והעלייה המזויפת

צדיקצַדִּיק

קריאת רש״י בחנוך מתעקשת שצדקות ופגיעוּת אינן סותרות.

מופיע בפרקיםפתח דבר — ארבע מילים שאינן נסגרותהצדיק שעדיין היה יכול ליפול

צלם אלקיםצֶלֶם אֱלֹקִים

הצלם האלוקי שבאדם. בעיון זה, יסוד הטענה שיכולת עצומה מחייבת ביטול עמוק יותר ולא פחוֹת.

מופיע בפרקיםהשם שבתוך המכונה, השם שבתוך האדםצלם אלקים והאדם המטטרוני

צמצוםצִמְצוּם

התכווצות והגבלה עצמית, העושה מקום למקבל. הכתיבה היא דוגמה קטנה: כוונה מקבלת עליה צורה כדי להימסר.

מופיע בפרקיםהסופר הגדול

קידושקִידּוּשׁ

הקידוש הנאמר על היין בשבת — דימויו הנבחר של המאמר לרצון אלוקי הנכנס אל ענבים, זכוכית, יד ושולחן.

מופיע בפרקיםמדוע היה חנוך מוכרח לעזובהתורה שחנוך לא יכול היה עדיין לחיות למטה

שכינהשְׁכִינָה

הנוכחות האלוקית כפי שהיא שוכנת. המילה חולקת שורש עם דירה — השראה ולא ביקור.

מופיע בפרקיםמטטרון ומלכותהדור השביעי ומה שבא לאחר ההשלמהאם יש שמיניחנוך בעולם שיכול סוף סוף להכילו

שםשֵׁם

בהקשר זה, האופן שבו מי שאין לו שם נעשה בר־פנייה — יחס מגולה, ולעולם לא העצמות עצמה.

מופיע בפרקיםהסופר הגדול בעידן הדיבור הגמורהשם שבתוך המכונה, השם שבתוך האדם

שמינישְׁמִינִי

משמש בעיון זה אך ורק כסמל להתבוננות — לשם מה ההשלמה — ולעולם לא כהכרזה מוסדית.

מופיע בפרקיםאם יש שמיניסוד השמיני אינו גובה

שר הפניםשַׂר הַפָּנִים

תואר של מעמד ביחס לנוכחות האלוקית — פנים המופנות כלפי הסדרים התחתונים, בעודו נשאר עבד לפני מה שלמעלה.

מופיע בפרקיםהמהלך השביעימטטרון כמי שמקבלחנוך וסוד המלכות האמיתית

שתי רשויותשְׁתֵּי רָשׁוּיוֹת

המסקנה הדואליסטית שהמסורת רואה בה את הקריאה המוטעית ההרסנית של עבד נעלה.

תוהותֹּהוּ

בלשון הקבלה, מצב של אור גדול בכלים שאינם יכולים להכילו. שמו של המאמר ליכולת בלא ביטול.

מופיע בפרקיםאחר והעלייה המזויפתעד לעולם ועד

תפילהתְּפִילָּה

נקראת בעיון זה כאור חוזר: דיבור המשיב ולא דיבור התובע.

מופיע בפרקיםהאור החוזר של חיי אדםגופו של חנוך והגוף שלעתידסוד התפילה