פרק XVII · 1 דקות קריאה
הכתר שאינו מנתק את הראש
אור מקיף שאינו מנתק את עצמו לעולם
דימויו של מטטרון מלא כתרים.
גם כאן הסמל דורש זהירות.
כֶּתֶרכתראור מקיף השוכן מעל הראש בלי שנוצר ממנו — ובעיקר, בלי שהוא מנתק את עצמו ממנו.מילון מונחים עומד מעל הראש.
ואף על פי כן אין הכתר מבטל את הראש.
הוא משלים אדריכלות של מלכות בעודו נשאר תלוי בראש הנושא אותו.
נוצר בזה דימוי מועיל לכל ניסיון לקרוא גילוי מיסטי מאוחר לצד תורה מוקדמת.
אין המאוחר צריך לערוף את המוקדם כדי לגלות דבר חדש.
אין הקבלה מחליפה את החומש.
אין החסידות מחליפה את הקבלה.
עדשה מאוחרת יכולה להקיף מבנה קודם ולהתיר לשכון במשמעותו באופן אחר בלי להכריז על המבנה המקורי כמיושן.
וכך בדיוק צריך חנוך לשוב.
לא מתוך מרד בקנון.
אלא דרך כתר המונח סביב הפסוק הקיים כבר.
התורה שבכתב נשארת הראש.
המסורת המיסטית המאוחרת מקיפה.
הכתר אינו מנתק את הראש.
והראש, משהוכתר, נעשה נראה בכבוד אחר.