מטטרון ומלכות

יש דמיון זהיר אך פורה בין מטטרון למלכות.

מלכותמַלְכוּתמלכותהספירה העשירית והאחרונה, כוח הקבלה והדיבור שבסדר הספירות, והנקודה שממנה מתחיל עולם תחתון.מילון מונחים מתוארת בקבלה כמי שאין לה משלה כלום:

לית לה מגרמה כלום.

לשון המקור

אין בזה כדי לעשות את מלכות חסרת ערך.

יש בזה כדי לבאר את כושרה המפליא.

משום שאינה מתעקשת להוליד אור משלה, היא נעשית הכלי שדרכו הספירות הקודמות יכולות להיכנס אל סדר אחר.

מלכות היא פה.

מלכות היא דיבור.

מלכות היא לבנה.

מלכות היא כיסא.

מלכות היא שכינהשְׁכִינָהשכינההנוכחות האלוקית כפי שהיא שוכנת. המילה חולקת שורש עם דירה — השראה ולא ביקור.מילון מונחים ביחסה אל העולמות הנבראים.

גדולתה יחסית.

ריקותה לכאורה נעשית הכנסת אורחים.

יש מקום לאחר.

אפשר לקרוא את גדולתו של מטטרון על פי אותו חוק בלי להשוות בין שתי הקטגוריות.

אין הוא נושא דבר באופן עצמאי.

ולפיכך הוא יכול לשאת שם.

אין הוא מוליד את הגזרה.

ולפיכך הוא יכול למסור אותה בנאמנות.

אין הבית שלו.

ולפיכך אפשר להפקיד בידו את המפתחות.

אין הוא המלך.

ולפיכך הוא יכול להיעשות עבדו הנאמן ביותר של המלך.

זהו ההיפוך שבלב הקדושה.

האנוכיות מדמה שהחזקה בדבר משלה יוצרת גדולה.

הקדושה מגלה שמה ששקוף ביותר יכול לפעמים לשאת את המרובה ביותר.

החלון מאיר משום שאינו צובע את עצמו באטימות.

הלבנה מאירה את הלילה משום שהיא מקבלת.

הרחם מוליד משום שהוא עושה מקום.

העבד נושא את החותם משום שאינו מחשל חותם משלו.

וכך גם ״הוי״ההֲוָיָ״ההוי״ההכינוי המקובל בכתיבה החסידית לשם בן ארבע אותיות, המונע את הגייתו ואת שימושו כקישוט.מילון מונחים הקטן״.

קטנותו לפני הוי״ה היא כושרו לגלות את הוי״ה.