תורה למנהיגים

עקרון מטטרון עשוי להיות חשוב במיוחד בכל מקום שבו בני אדם מפעילים סמכות.

המנהיג מקבל דבר מה.

חברה.

קהילה.

משרד ממשלתי.

משפחה.

כיתה.

במה.

קהל.

אנשים מוצבים בתחום השפעתן של החלטותיו.

המנהיג הנפול הופך קבלה לבעלות.

״הארגון שלי.״

״האנשים שלי.״

״החזון שלי.״

״התנועה שלי.״

״התומכים שלי.״

מטטרון מציג אדריכלות אחרת.

המפתחות מופקדים.

הבית שייך למלך.

הסמכות נעשית נאמנות.

המלכות נעשית דירה.

אין המנהיג הגדול נעשה נחוש פחות.

הוא נעשה פחות מקור לעצמו.

הוא יכול לצוות במקום שנדרש ציווי, משום שהציווי אינו מזין עוד את זהותו.

הוא יכול להקשיב בלי לחוש מוקטן.

הוא יכול להציב גבולות בלי להפוך גבול לשליטה.

הוא יכול לקבל ביקורת בלי להתמוטט.

הוא יכול לשאת כבוד בלי להזדקק לעבודה.

זהו תרגומו האנושי של הוי״ה הקטןהֲוָיָ״ה הַקָּטָןהוי״ה הקטןתואר מן הקבלה המאוחרת המציין לבוש שדרכו ההנהגה נמסרת לסדרים תחתונים. נקרא כאן תמיד מתוך ביטול ומתוך ההבחנה שבין בורא לנברא.מילון מונחים.

ככל שהשם הנישא גדול יותר, כן פחות תובע אדם את מחברותו של השם.