פתח דבר · 2 דקות קריאה

פתח דבר — ארבע מילים שאינן נסגרות

העלם כהיריון

תורהחז״לסינתזה

יש אנשים בתורה שגדולתם מתגלה מתוך שפע. אברהם ממלא פרשיות. משה ממלא כמעט את החומש כולו. דוד ממלא את תהילים ואת הספרים הזוכרים את מלכותו. חייהם נפתחים לפנינו במסעות, בציוויים, בתפילות, בכשלונות, בניצחונות, בוויכוחים, בילדים, באויבים ובבריתות.

ויש נשמות שגדולתן מתגלה מתוך העלם.

חֲנוֹךְחנוךהדור השביעי מאדם. התורה מספרת שהתהלך את האלקים ונלקח, בלי הפזמון ״וימת״ החותם כל חיים אחרים בבראשית ה׳. שמו חולק שורש עם חינוך, עיצוב.מילון מונחים הוא אחד מהם.

התורה אומרת עליו כמעט לא כלום.

ודווקא משום שאיננה אומרת כמעט כלום, המילים שהיא כן אומרת מסרבות להיסגר.

וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת־הָאֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ כִּי־לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים.

לשון המקור

״ויתהלך חנוך את האלקים ואיננו כי לקח אותו אלקים.״

הפסוק מוזר משום שהפרק סביבו אינו מוזר כלל. בראשית ה׳ מתקדם בחזרה כמעט אדריכלית. אדם חי. הוא מוליד. שנותיו נמנות. ואז בא הפזמון:

וַיָּמֹת.

לשון המקור

״וימת.״

אדם מת.

שת מת.

אנוש מת.

קינן מת.

מהללאל מת.

ירד מת.

ואז מגיע הקצב אל חנוך ונשבר.

אין וימת.

במקומו:

וְאֵינֶנּוּ.

לשון המקור

איננו כאן.

ואחר כך:

כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים.

לשון המקור

אלקים לקח אותו.

התורה יכלה לומר יותר. היא בחרה שלא.

אין בכך כדי לעשות את חנוך נעדר מן התורה. יש בכך כדי לעשות את ההעלם חלק מתורתו.

יש שתיקות שפירושן שאין מה לומר. ויש שתיקות אחרות, שפירושן שמה שנשמר אינו יכול עדיין להיאמר במלואו. חנוך שייך לסוג השני.

התורה שבכתב נותנת את הזרע.

שכבות מאוחרות של המסורת היהודית ניגשות אל הזרע מצדדים שונים. רש״י קורא את חנוך מתוך פגיעותו של הצדיק. מסורות מדרשיות ותרגומיות מגדילות את הסוד. ספרות ההיכלות עושה זיהוי דרמטי הרבה יותר: חנוך בן ירד נהפך למטטרון. הקבלה המאוחרת מקבלת את מטטרון כאחת הדמויות הנעלות והקשות שבסדר העליון. הגמרא מציבה גבולות שאין לפרוץ סביב מה שמותר ומה שאסור להסיק מגדולתו. החסידות, שהגיעה מאוחר הרבה יותר, נותנת לנו לשון להבחנה שהיא אולי העמוקה מכולן: הגילוי הגבוה ביותר עדיין אינו עַצְמוּתעצמותהאלוקות כפי שהיא בעצמה, נבדלת הבדלה מוחלטת מכל גילוי שלה, נעלה ככל שיהיה.מילון מונחים. הכלי הגדול ביותר נשאר כלי. השם אינו העצמות.

ולפיכך אין הסוד זקוק לקנון נוסף כדי לשוב.

חנוך מעולם לא עזב.

הוא הועלם בתוך ארבע מילים חזקות דיין לשרוד עד שתרכוש התודעה האנושית את אוצר המילים לשאול מה נשאו בתוכן.

ואולי זו הדרך הראשונה לקרוא אותו מחדש.

העלם אינו בהכרח היעדר.

לפעמים ההעלם הוא הדרך שבה הגובה שומר על עצמו עד שהמקבל מוכן.