״ואיננו״

יש עוד דרך לשמוע ״ואיננווְאֵינֶנּוּואיננוהביטוי הבא במקום פזמון המיתה הצפוי, ונקרא כאן גם כהעלם וגם כהתרככות המרכז הנפרד.מילון מונחים״.

האנוכיות שדרכה היה חנוך יכול להיפרד מן הכיוון האלוקי נעשתה מרכזית פחות והולכת.

לא שחנוך חדל מלהתקיים.

ההפך הגמור.

שמו האמיתי שורד בעוצמה כזאת עד שהמסורת המיסטית שמה אותו בפיו שלו למעלה.

אבל העצמי כמקור אוטונומי מאבד את תביעתו.

וְאֵינֶנּוּ.

לשון המקור

המרכז הנפרד אינו במקום שבו היה.

כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים.

לשון המקור

הוא נתקבל.

זהו אחד הפרדוקסים הגדולים של הביטול.

ככל שהעצמאות הכוזבת מתרככת בשלמות רבה יותר, כן יכול האדם להיעשות מיוחד יותר.

משה נשאר משה.

דוד נשאר דוד.

אדמו״ר הזקן נשאר אדמו״ר הזקן.

אין איש נעשה כתם רוחני אפור.

אין האחדות מוחקת הבחנות.

היא מתירה להן לחדול מלהיאבק על עצמאות מטפיזית.

חנוך נעשה חנוך יותר, לא פחות.

כה הרבה יותר הוא עצמו עד שהשמים יכולים לומר מטטרון והוא עדיין יכול להשיב:

אני חנוך בן ירד.

לשון המקור