התורה שחנוך לא יכול היה עדיין לחיות למטה

אילו יכול היה חנוך להביט ביהודי פשוט שלאחר סיני, הוא היה רואה דבר מפליא.

יהודי מרים כוס בליל שבת.

לא מופיע כיסא מלאכים.

אין שמים נבקעים.

אין גוף נעשה אש.

הוא אומר:

יום הששי. ויכלו השמים והארץ...

לשון המקור

ואחר כך:

בורא פרי הגפן.

לשון המקור

הוא שותה.

נראה קטן ממטטרון.

במובן אחד אכן כך.

במובן אחר אירע דבר שלא היה כמותו.

הרצון האלוקי נכנס אל ענבים.

תסיסה.

זכוכית.

יד אנושית.

שולחן אוכל.

משפחה.

זמן.

אין העולם התחתון צריך להיעלם כדי להיעשות דירה.

אולי היה חנוך מזהה זאת מיד.

אולי היה האיש שגופו לא היה יכול להישאר עוד בעולם שלפני סיני רואה את כוס הקידוש ומבין לאן הולכת ההיסטוריה.

לא שהכול ייעשה כמותו.

אלא שהכול ייעשה מסוגל להשם.