פרק XXI · 1 דקות קריאה
האור החוזר של חיי אדם
אור ישר יורד, אור חוזר עולה
אוֹר יָשָׁראור ישרהאור היורד מן המקור אל המקבל.מילון מונחים יורד.
אוֹר חוֹזֵראור חוזרהעלייה הנוצרת ממקבל שהשיב — המשלימה את המעגל שהאור הישר לבדו משאיר פתוח.מילון מונחים שב.
הצמד הזה מציע אחת הדרכים העמוקות ביותר להבין את חנוך.
הקיום עצמו הוא אור ישר.
לא אתה חיברת את הווייתך.
הנשמה ניתנה.
הגוף ניתן.
הזמן ניתן.
התורה ניתנת.
התנועה הראשונה באה מלמעלה.
הסכנה הרוחנית היא לחשוב שכל התכלית מתמלאת בקבלה.
אין הדבר כן.
דבר מה מוכרח לשוב.
התפילה עולה.
המצווה עולה.
התשובה עולה.
בחירת האדם עולה.
ההודיה עולה.
השיר עולה.
העולם משיב.
את כל תולדות חייו של חנוך אפשר לצמצם אל השיבה הזאת.
השם נותן לאדם חיים.
האדם משיב בכך שהוא מתהלך אתו.
התשובה נעשית שלמה כל כך עד שהמקבל עצמו עולה.
ואף על פי כן יש עוד שלב.
האור החוזר מוכרח בסופו של דבר להקיף את המבנה היורד ולשוב אל המקום הנמוך ביותר כדירה.
אם חנוך עולה ואינו שב בשום מובן, ההיסטוריה נשארת פתוחה.
תולדות חייו הארציים כפשוטן מסתיימות.
משמעותו התורנית אינה מסתיימת.
ולפיכך השיבה האחרונה של חנוך אינה בהכרח אדם היורד מבין העננים.
היא יכולה להיות שיבת עקרונו אל תוך עֲבוֹדָהעבודההעבודה הפנימית שבשירות. המידות מתארות את ההיכל; העבודה אומרת מדוע ההיכל חשוב.מילון מונחים בגוף.
בני אדם הנעשים שקופים בעודם נשארים כאן.
העולם הלומד לקבל בלי לתפוס.
הסמכות הלומדת לשרת.
הטכנולוגיה הלומדת לשאת כבוד אנושי במקום לשטח אותו.
הדיבור הלומד להשיב ולא רק לשדר.
הידע הלומד לשכון ולא לכבוש.
בתים הנעשים מקומות שבהם השכינה יכולה לשרות.
זהו חנוך השב כאור חוזר שנשלם.