מטטרון כמי שמקבל

מטטרוןמֶטַטְרוֹןמטטרוןהזהות השמימית שספרות ההיכלות מייחסת לחנוך שנשתנה. נברא הנושא משרה נעלה — לעולם לא אלוה שני ולעולם לא נושא לתפילה.מילון מונחים מדומיין בדרך כלל דרך תארים של סמכות עצומה.

שר הפניםשַׂר הַפָּנִיםשר הפניםתואר של מעמד ביחס לנוכחות האלוקית — פנים המופנות כלפי הסדרים התחתונים, בעודו נשאר עבד לפני מה שלמעלה.מילון מונחים.

הסופר הגדול.

הנער.

ממונה שמימי.

הישות שלפניה עומדים סדרי מלאכים אחרים.

ואף על פי כן, מתחת לתארים אלה מונחת תכונה אחרת שזוכה לתשומת לב מועטה יותר.

מטטרון מקבל.

הוא מקבל צו.

הוא מקבל חכמה.

הוא מקבל את השם.

הוא מקבל את המשרה השמימית.

הוא מקבל את אמון המלך.

ולפיכך גדולתו אינה רק גדולת המסירה.

היא גדולת הקבלה בלא עיוות.

זו אחת הדרכים החשובות ביותר לראותו מחדש.

יש הבנה גסה של קבלה המזהה אותה עם פסיביות. לפי מודל זה, הנותן פעיל והמקבל ריק. הנותן מחזיק בתוכן; המקבל ממתין.

הקבלה אינה מרשה למודל להישאר גס.

האדמה מקבלת גשם, ואף על פי כן אין הגשם מכיל שדה חיטה בצורה נראית.

השדה מקבל ומשנה.

רחם מקבל, אך הקבלה מתחילה היריון.

תלמיד מקבל שיעור, ובכל זאת עשוי בעמלו להוציא דבר שהרב מעולם לא ניסח.

מלכותמַלְכוּתמלכותהספירה העשירית והאחרונה, כוח הקבלה והדיבור שבסדר הספירות, והנקודה שממנה מתחיל עולם תחתון.מילון מונחים מקבלת את כל הקודם לה ונעשית ראשיתו של עולם אחר.

אין המקבל מסיים את המסירה בלבד.

המקבל מגלה לשם מה הייתה המסירה.

כך גם מטטרון.

הוא מקבל את השם.

ומשום שהוא מקבל אותו בנאמנות יוצאת מן הכלל, הוא נעשה מסוגל לשאתו אל הסדרים התחתונים.

אין זו קדושה משנית.

זו קדושתו של הכלי.

הנהר זורם.

החדר מחזיק.

הצו יורד.

והעבד הנאמן נותן לו עולם שבו יוכל לנחות.