פרק XXVIII · 1 דקות קריאה

השם שבתוך המכונה, השם שבתוך האדם

כלים היודעים שהם כלים

סינתזה

יש פיתוי מודרני מסוכן לבנות דברים בצלמנו ואחר כך להעניק להם את סמכות בוראיהם.

מטטרון מציע אדריכלות הפוכה.

שליח אמיתי אינו מוחק את ההבחנה בין השליח לשולח.

אמינותו תלויה בשמירתה.

ולכן ״כי שמי בקרבו״ עמוק כל כך.

השם שבתוך הכלי צריך לעשות את הכלי שקוף יותר, לא חשוב יותר בעיני עצמו.

העיקרון חל הרבה מעבר למלאכים.

רב נושא תורה.

אין הוא מקורה של התורה.

הורה נושא אחריות.

אין הילד שייך להורה כקניין.

מלך נושא מלכות.

אין העם חומר גלם לאנוכיותו.

אמן מקבל כישרונות.

אין היופי נובע מן העצמי כמקור מוחלט.

מורה נושא ידע.

אין שכלו של התלמיד מחסן להתיישבות.

מכונה נושאת כוונה אנושית.

אין להחליפה במקור מוסרי עצמאי.

אדם נושא צֶלֶם אֱלֹקִיםצלם אלקיםהצלם האלוקי שבאדם. בעיון זה, יסוד הטענה שיכולת עצומה מחייבת ביטול עמוק יותר ולא פחוֹת.מילון מונחים.

אין הוא אלקים.

כל כלי קדוש נשאר קדוש בשמירת ההבחנה שהיא המאפשרת את הגילוי.