פרק XXXII · 1 דקות קריאה
מ״קח אותי״ אל ״שכון כאן״
עלייה שלפני סיני וקידוש החומר שלאחריו
יש שתי זעקות דתיות.
האחת אומרת:
קח אותי מן העולם הזה.
והאחרת אומרת:
בוא ושכון כאן.
חנוך מגלם את הראשונה בצורה קדושה עד להפליא.
״כי לקח אותו אלקים.״
אלקים לקח אותו.
המשכן מגלם את השנייה.
״ושכנתי בתוכם.״
ושכנתי בתוכם.
תולדות התורה נעות מן האדם יוצא הדופן הנלקח מעלה אל עם הבונה דירה למטה.
בית המקדש מעמיק את התנועה.
החסידות עושה אותה כללית ומעמידה אותה כתכלית הבריאה.
דִּירָה בְּתַחְתּוֹנִיםדירה בתחתוניםתכלית הבריאה בתורת החסידות: לא שהעולם יעלה, אלא שהמקום הנמוך ביותר ייעשה בית.מילון מונחים.
אין בזה כדי לבטל את חנוך.
יש בזה כדי להשלים את משמעות עלייתו.
מי שהיה מוכרח פעם להילקח יכול להיעשות מורה לעולם הלומד כיצד לא להזדקק להסרה.
אשו נעשית פנימית.
נאמנותו נעשית ביתית.
עבודתו השמימית נעשית שליחות אנושית.
כתרו השמימי נעשה משמעת של נשיאת אחריות בלא הכתרה עצמית.
מטטרון שב הביתה כעבודה.