פרק XLVIII · 1 דקות קריאה
הוי״ה הקטן וגדולת הקטנות
ריק ממחברוּת כוזבת, לא ריק מעצמי
עתה נוכל לשוב אל התואר הנועז ביותר.
הוי"ה הקטן.
לשון המקור
הֲוָיָ״ה הַקָּטָןהוי״ה הקטןתואר מן הקבלה המאוחרת המציין לבוש שדרכו ההנהגה נמסרת לסדרים תחתונים. נקרא כאן תמיד מתוך ביטול ומתוך ההבחנה שבין בורא לנברא.מילון מונחים.
ההוי״ה הקטנה.
בתחילה זה נשמע גדול עד כדי סכנה.
בסוף זה נשמע קטן עד להפליא.
קטן.
קטן לפני האין־סוף.
קטן דיו כדי להקשיב.
קטן דיו כדי לקבל.
קטן דיו שלא לבלבל בין הלבוש ללובש.
קטן דיו לשאת אחריות עצומה בלי לבנות מעצמו אליל.
קטן דיו שהשם יאיר דרכו במקום שייחסם באטימות עבודת העצמי.
ובגלל אותה קטנות — עצום.
זהו הפרדוקס של כל עבד אמיתי של השם.
מי שאחוז ברעיון להיעשות גדול נעשה צפוף מכדי לקבל.
מי שיודע לפני מי הוא עומד נעשה מרווח.
לא ריק מעצמי.
ריק ממחברוּת כוזבת.
ואז מופיע העצמי האמיתי.
חנוך בן ירד.
לא נמחק.
מוכתר.
לא נעבד.
מופקד.
לא אלוקי.
קורן בשירות.